רהאם מיליבו סחר ושיווק והשקעות בע"מ נ' אסיל

החלטה

בפניי התנגדות לביצוע שטר וכן בקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות.

למעשה, הוגשה ההתנגדות במקור ביום 21/10/09 ונדחתה מפאת העובדה שהוגשה באיחור וללא נימוקים.

ביום 22/11/09 הוגשה בקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות, ועימה ההתנגדות.

המבקש הסביר שאיחר את המועד להגשת ההתנגדות, מפאת העובדה ששגה במנין הימים, שעה שסבר כי לרשותו 30 ימים להגשת ההתנגדות. המבקש העיד כי קיבל לידיו את האזהרה ביום 19/9/09, כנקוב בתיק ההוצל"פ.

יובהר בעניין זה כי בעוד שבבקשה צויין כי מדובר ב'טעות משרדית מצערת' בחישוב מניין הימים, הרי שבסיכומים נטען ע"י בא כוחו, כי מדובר בטעות של המבקש אשר אינו בקיא בסדרי הדין הנהוגים בלשכות ההוצל"פ, ועל כן לא ברור מהי הגירסה הנכונה ומי הוא זה ששגה במניין הימים.

בענין זה טען המשיב כי ככל שמדובר בטעות של ב"כ המבקש – היה עליו להתכבד ולהגיש תצהיר מטעמו.

בנוסף, במסגרת התצהיר טען המבקש כי סבר בטעות ובתום לב שעומדים לרשותו 30 ימים, ולכן בהסתמך על כך פנה לבא כוחו באיחור והציג את האזהרה מלשכת ההוצל"פ. לעומת זאת ציין המבקש בחקירתו הנגדית כי פנה לעו"ד 'מיד' לאחר קבלת האזהרה, ובחקירה החוזרת נשאל פעם נוספת באותו עניין והפעם טען שחלפו כ- 20 ימים מיום שקיבל את האזהרה ועד שפנה למשרד עוה"ד.

בסה"כ אם כן לא ניתן להבין מתי פנה המבקש לבא כוחו, מהו הייעוץ המשפטי שקיבל, ומי טעה במניין הימים.

עם זאת, יש לזכור שבשל חג הסוכות שחל בין המועדים 2/10/09 עד 10/10/09 -מועדים אשר אינם נמנים במניין הימים להגשת התנגדות, הרי שהמועד האחרון להגשת ההתנגדות מטעם המבקש, חל ביום 19/10/09 וענין לנו באיחור של כיומיים בלבד עד להגשת ההתנגדות המקורית.

לכך יש להוסיף את העובדה, שטענת ההגנה של המבקש מפורטת, בהירה ומצדיקה, כשלעצמה, מתן רשות להתגונן.

כך, טען המבקש כי מדובר בשטר מתוך סידרת השטרות שנגנבו מתוך רכבו, כאשר זה חנה במתחם הקניות "עמק סנטר" בעפולה ביום 24/9/08, שעה שנגנבו חפצים נוספים לרבות ארנקו האישי של המבקש, טלפונים ניידים, סכום כסף שהיה מחוץ לארנק וכיו"ב.

המבקש הגיש תלונה במשטרה ביום 25/9/08 בגין הפריצה לרכבו, ואף דיווח על כך לבנק מרכנתיל דיסקונט. המבקש טוען כי החתימה על גבי השטר אינה חתימתו ובענין זה יצויין כי אף שהשיק חולל בציון "מוגבל" הרי שצויין עליו גם שחתימת המושך אינה תקינה.

בנסיבות אלו, ונוכח מניין ימי האיחור עד להגשת ההתנגדות המקורית, אני רואה לנכון להאריך את המועד להגשת ההתנגדות וליתן לו רשות להתגונן, תוך חיובו בהוצאות המשיב בגין הגשת הבקשה להארכת המועד באיחור – ללא כל הסבר, באופן שגרם למשיב מטבע הדברים לבסס אינטרס הסתמכות לגיטימי.

ההוצאות יעמדו על סך של 1,500 ₪ ומע"מ כדין, והתיק יועבר למחלקת המנ"ת, ע"מ שיינותב לשופט וייקבע לדיון.

ההליכים בתיק ההוצל"פ מעוכבים כולם והמזכירות תעביר החלטה זו ללשכת ההוצל"פ בחדרה - לשם יישומה.

ניתנה היום, ו' ניסן תש"ע, 21 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: